מאמנת אישית להצלחה

מאמנת אישית להצלחה

אימון אישי להצלחה הינו תהליך בו המתאמן בוחר לעבוד על תחום חיים אחד או יותר בו הוא רוצה להשיג הצלחה ספציפית.
בתחילת האימון אני מסייעת למתאמן להגדיר את תוצאות המפתח של תוכנית האימון כולה, וכן מדדים להצלחה עבור כל תוצאה רצויה, על–מנת שלאורך תוכנית האימון ובסיומה נוכל לבחון במשותף האם תוצאות המפתח הושגו.

גיל, עובד בארגון  קודם לתפקיד ראש צוות והגיע אלי לאימון שמטרתו היתה ליווי כניסתו לתפקיד החדש.

בתחילת האימון הגדרנו כמה תוצאות מפתח לאימון: הנעת הצוות לעמידה בלו"ז של הפרויקט, פיתוח עבודת צוות אפקטיבית, שליטה במיומנויות ניהול בסיסיות וקבלתו כאוטוריטה מקצועית. לאחר שהשלמנו שלב זה עברנו להגדיר מדדים להצלחה עבור כל תוצאה רצויה.

הנעת הצוות לעמידה בלו"ז של הפרויקט

שאלתי את גיל מהו המדד להצלחה בהתייחס לתוצאה רצויה זו. הוא השיב: כשיש לצוות הבנה לגבי חשיבות העמידה בלו"ז אין צורך לבקש מהעובדים להישאר שעות נוספות בתקופות לחוצות, הם נשארים מעצמם.

פיתוח עבודת צוות אפקטיבית

הגדרנו במשותף שני  מדדים לעבודת צוות אפקטיבית: גיבוי ועזרה הדדית אחד לשני בהתאם לצורכי הפרויקט ותקשורת בינאישית טובה, מכבדת ומקדמת.

שליטה במיומנויות ניהול

כאן המדדים שהוגדרו היו הטמעת שגרות ניהול מקובלות: ישיבת צוות שבועית, פגישות אחד על אחד עם כל חברי הצוות, וכן פיתוח עובדים באמצעות שיחות חניכה המבוססות על שאילת שאלות ולא מתן הנחיות.

קבלה כאוטוריטה מקצועית

מדד להצלחה בתוצאת מפתח זו היה קבלת ההכרעה שלו כסמכות מקצועית-ניהולית במצב של חילוקי דעות מקצועיים בקרב חברי הצוות.

הצלחה – לא רק במעשים

אני מאמינה כי הצלחה נכון למדוד לא רק בפעולות ובמעשים אלא גם ברגשות ותחושות. בתחילת כל אימון, לאחר הגדרת תוצאות המפתח בהקשר של הצלחה, אני שואלת את המתאמן שאלות כמו: כשתשיג את היעד שהגדרת מה זה יאפשר לך? נסה לדמיין מהו הרגש שיופיע עם הגשמת ההצלחה? לרוב מתאמנים משיבים – אני ארגיש טוב, גאה, מסופק וכד'.

בנוסף, אני מציעה להוסיף לרשימת תוצאות המפתח הקונקרטיות גם את תוצאות  ה-wellbeing הכללי הקשורות בהשפעת ההצלחה על התחושות.

לפני שיצאנו לדרך, שאלתי את גיל את השאלות שהוזכרו קודם לכן והוא השיב מיד: הצלחה בתפקיד החדש תאפשר לי תחושה של מימוש עצמי, בנוסף תגביר את השמחה שלי בעבודה.  באימון להצלחה אנו מגדירים מטרות מדידות גם ליעדים הקשורים בתחושות. ובאימון זה כשנשאל גיל מהי מידת התחושה של מימוש עצמי שהיתה לו כחבר צוות בסקלה של 1-10 כש 10 זה שיא המימוש העצמי, השיב מיד: 5. שאלתי לאן היה רוצה להגיע בסוף האימון, תוך כארבעה-חמישה חודשים, גם כאן השיב מיד: 8.  שאלה דומה שאלתי על רמת השימחה היום. ובאופן זה הוספנו שתי תוצאות נוספות לאימון : יעדים בנושא מימוש עצמי ותחושת שמחה.

מדידת ההצלחה

לאורך תהליך האימון  אנו עוברים יחד על רשימת תוצאות המפתח שהגדרנו בתחילת הדרך ובוחנים אותן לאור המדדים להצלחה שהגדרנו. באמצע האימון ראה גיל התקדמות בכל המטרות. עם סיום האימון שמח לגלות שהוא השיג כמעט את כל המטרות במלואן: לגבי עמידה בלו"ז של הפרויקט, סיפר שלאורך תהליך האימון היו שני ציוני דרך קריטיים לפרוייקט, בציון דרך הראשון, שהיה מיד עם מינויו לתפקיד היה צריך להתחנן מידי יום לעובדיו שישארו שעות נוספות כדי לעמוד במשימות הצוות, ואילו בציון הדרך השני שהיה כשבוע לפני פגישת האימון האחרונה התרגש לראות שכל עובדיו נשארו לעבוד עד שעות מאוחרות מבלי שהיה צריך לבקש מהם. מבחינת עבודת הצוות ראה שיפור ניכר, תודות לשגרות הניהול שהכניס: ישיבת צוות שבועית וכן פעילויות העשרה וגיבוש לצוות. לפגישות האחד על אחד שעשה עם כל אחד מחברי הצוות, היה מבנה קבוע: חלקן הראשון הוקדש לעבודה השוטפת וחלקן השני לשיחות חניכה ופיתוח אישי. בזכות פגישות אלו מצא את עובדיו בסוף תהליך אימון מחוייבים לתפקידם, בעלי תחושת שייכות גבוהה לצוות ועם מסלול פיתוח אישי ברור. תודות לשיפור בעבודת הצוות מרבית ההחלטות המקצועיות התקבלו בדיונים מקצועיים אשר בסופם הצוות הגיע להסכמה לגבי ההחלטה, לעיתים נדירות קרה שלא הגיעו להסכמה ואז פנו אליו להכריע בסוגייה הספציפית.

בנוסף השיג גם את שתי התוצאות הקשורות ברגשות, אפילו מעל למצופה –  מבחינת תחושות מימוש עצמי ושמחה השיב מיד: 9, כשנשאל איפה הוא נמצא כיום בכל אחת מהסקלות.. הוא ייחס זאת לעמידה בהצלחה בכל התוצאות הקונקרטיות שהציב לעצמו אשר הגבירו את תחושת הסיפוק העצמי והשימחה.

סיום בנימה אישית

גיל יצא מהאימון שבע רצון ומרוצה מהתוצאות  ואני הרגשתי שוב שהעבודה האימונית היא המקום בו אני  מממשת את הייעוד שלי לסייע לאנשים להתקדם לעבר ההצלחה.

כמאמנת אישית להצלחה אני מאמינה מאוד בהגדרת סט משולב של מטרות עבור כל תחום חיים שבוחרים  להתאמן בו – מטרות שטומנות בחובן פעולה ועשייה ספציפית ומטרות הקשורות בתחושות וב -wellbeing הכללי שלנו. אני מאמינה ששילוב בין שני סוגים של מטרות אלו מאפשר להוציא את המירב והמיטב מתהליך האימון, ומאפשר למתאמן לצאת בתחושת ערך ושביעות רצון גבוהה יותר מהמסע האימוני.

מאמנת אישית לחיים

מאמנת אישית לחיים

נפגשים אחת לשבועיים באותו המקום ובאותה השעה. היא מאמנת אישית לחיים והוא אדם שבחר לקחת יותר אחריות על חייו, ולהעזר בתהליך אימון אישי על מנת להביא לשיפור במספר תחומי חיים בהם חש חוסר שביעות רצון כבר כמה שנים.

כשנפגשו פעם ראשונה לפגישת היכרות הוא אמר שבא במטרה לעשות שינוי בקריירה שלו. סיפר שהוא באותו מקום עבודה מסיום הלימודים האקדמאיים, ושיתף שהוא מתוסכל כבר תקופה ארוכה, שכן מוצא את עצמו באותו כיסא כבר שנים רבות, בעוד שחברים שהצטרפו אחריו לארגון התקדמו יותר ממנו.

לאחר שהמאמנת הסבירה לו על תהליך האימון ועל הקשר שיש פעמים רבות בין תחום חיים אחד למשנו, היא הציעה לו לבדוק האם יש תחומי חיים נוספים שהיה רוצה לעבוד עליהם – לנצל את העובדה שממילא בא להתאמן כדי לשפר דברים נוספים בחייו. הוא השתתק וחשב כמה דקות ארוכות, ואז אמר: כן – הייתי רוצה לעבוד גם על הזוגיות שלי, גם שם אני לא ממש מרוצה בשנים האחרונות, וגם על נושא הבריאות שלי. הוא הוסיף בקול שקט ומבויש – לפני לא מעט שנים הכרס הזו לא היתה…

אימון אישי לחיים

אימון אישי לחיים הוא תהליך קצר טווח יחסית, במסגרתו המתאמן מזהה תחומים בחייו בהם יש פער בין המצב המצוי למצב הרצוי ובעזרת מאמן או מאמנת אישית לחיים הוא מגדיר בתחילת התהליך תוצאות ברורות, מדויקות ומדידות לתוכנית האימון כולה. כל מפגש אימון הוא בעצם מיני אימון בפני עצמו– בתחילתו מוגדרת התוצאה הרצויה למפגש אימון זה, כמובן בהקשר ובחיבור לתוצאות תוכנית האימון כולה. אימון אישי לחיים בא מתוך תפיסה שהמאמן הוא מנהל התהליך, מסייע ומאפשר, אך לא יועץ ו'יודע'. למתאמן עצמו יש את כל הידע והתשובות לגבי שאלות שמטרידות אותו בקשר לחייו, הוא רק צריך לאפשר לעצמו לגלות אותן. אימון אישי מבוסס גם על התפיסה שכל אדם הוא בעל משאבים ועוצמות ייחודיים המאפיינים אותו, ואיתם עובדים בתהליך האימון – על מנת להגדילם ולנצלם בצורה מיטבית.

מטרות תוכנית האימון

לאחר שאותו מתאמן הצביע בביישנות על הכרס שלו, וסיים למנות את תחומי החיים עליהם רוצה לעבוד במסגרת האימון, ביקשה ממנו המאמנת להגדיר עבור כל תחום ותחום את התוצאות הרצויות לו בסוף תקופת האימון. תחושת הפער הגדול שחש בכל אחד מתחומי החיים שבחר לעבוד עלהם הקשתה עליו לנסח את התוצאות הרצויות לו. המאמנת סייעה לו בכך – היא ביקשה ממנו לעצום את עיניו לכמה רגעים ולדמיין את עצמו בעוד כחצי שנה –  איך הוא נראה במקום העבודה שלו, איך נראית הזוגיות שלו, איך הוא נראה בעצמו. לאחר שבקשה ממנו לפקוח את עיניו התבקש המתאמן לכתוב על נייר חלק בצורה חופשית את מה שראה בדמיונו. תרגיל זה סייע לו להצביע על התוצאות הרצויות לו לתוכנית האימון כולה ולאחר מכן לנסח אותן בעזרת המאמנת כמטרות אימוניות.

אימון לwellbeing

באימון אישי לחיים עובדים לא רק על תוצאות של תכ'לס – עשייה, כמו: שינוי בקריירה, יישום אורח חיים בריא יותר וכד', אלא גם על  תוצאות של הוויה – wellbeing. תפיסת העולם האימונית טוענת שאדם הוא מערכת אחת שלמה, בעלת השפעות גומלין בין כל מרכיביה. לדוגמא עשייה משפיעה על הרגשה וההפך. הכוונה היא שיש אנשים שעל מנת להרגיש טוב עם עצמם, לחוש תחושות של סיפוק, רווחה, הנאה, צריכים להשיג תוצאות קונקרטיות, להיות בעשייה רצופה של הישגים – הצלחה בעבודה, זוגיות טובה וכדו', ויש אנשים שהם בדיוק ההפך, צריכים להרגיש טוב עם עצמם על מנת לעשות דברים ולהצליח בהם.    אתה, או את – לאיזו סוג אנשים אתם משתייכים ?

אותו מתאמן עבד לאורך תוכנית האימון על סט של תוצאות רצויות המורכב גם מכאלו שהן עשייה טהורה (כמו ביצוע פעילות ספורטיבית פעמיים בשבוע) וגם על תוצאות של הוויה (הגברת תחושת הקלילות מ 4 בתחילת האימון ל 8 בסיומו).  חשוב להגדיר כל סוג של תוצאה, גם של הוויה, בצורה שניתן יהיה למדוד אותה, ולכן פעמים רבות משתמשים בסקלה של 1-10 כדי לאפשר למתאמן למדוד גם תוצאות של הוויה.

הישגי האימון

המתאמן עבד בצורה מאוד רצינית לאורך תקופת האימון – הן במפגשים עצמם והן ביניהם – בהתאם לפעולות שהחליט לקחת על עצמו לבצע על מנת להגשים את מטרות תוכנית האימון כולה.

בסוף תהליך האימון הוא מנה לעצמו שורה משמעותית של הישגים, ביניהם: תוכנית פיתוח קריירה שעובד עליה יחד עם המנהל שלו על מנת להיות מוכן לתפקיד הבא אליו מיעדים אותו, תחושה של שביעות רצון גדולה יותר מהזוגיות כתוצאה מיישום הרגל חדש: יציאה משותפת אחת לשבוע לזמן איכות שלו עם אישתו, וכן תחושת קלילות גבוהה יותר לאור פעילות ספורט סדירה שהחל לבצע. היו תוצאות אימוניות שלא השלים עדיין בצורה מלאה אך הוא לקח על עצמו להמשיך לעבוד עליהם באופן עצמאי עם סיום האימון.

אותו מתאמן, הוא איש יקר שבחר לעשות מעשה – להפסיק לקטר על הדברים שמפריעים לו ולהתחיל לקחת יותר אחריות על חייו. הוא שמע על נושא של אימון אישי לחיים מחבר לעבודה ובחר לעבור תהליך אימון בעצמו על מנת לעשות שינויים בחייו. לאחר האימון הוא המשיך להיעזר בכלי האימון בהם השתמש לאורך תהליך האימון על מנת לתחזק את השינויים שחולל ואף להעמיק בהם.

אימון אישי לחיים מסייע לחיים טובים יותר!

ארגז הכלים שלי כמאמנת אישית ומגשרת

אימון אישי וגישור מבוססים על תקשורת בין אישית וככאלו יש כלים רבים המשותפים לשני תהליכים אלו.

הקשבה

כלי ראשון שניתן למצוא בארגז הכלים המשותף הוא הקשבה. כזו שנותנת למתאמן או לכל אחד מהמשתתפים בתהליך הגישור תחושה שמקשיבים לו בתשומת לב מלאה. באימון אומרים שהיחס בין כמות הדיבור של המאמן והמתאמן הוא  20%-80% כאשר 20% זה נפח הדיבור של המאמן. הקשבה אמיתית היא כזו בה מנסים להיות לזמן מסוים מעין 'טאבולה ראסה' – להקשיב נטו לדברי הדובר, מתוך סקרנות ועניין, מבלי לערב דיעות אישיות, סיפורים אישיים, או מחשבות על איך אגיב לדובר.  אומרים שלא בכדי אלוהים ברא אותנו עם פה אחד ושתי אזניים…

"הדבר החשוב בתקשורת הוא לשמוע גם את מה שלא נאמר"

הקשבה פעילה

הקשבה אינה תמיד שתיקה, יש טכניקות שונות שניתן לשלב עם הקשבה כדי להפכה להקשבה פעילה, כזו שמקדמת את המשתתף בתהליך:

שיקוף

חזרה תמציתית על דברי הדובר באופן שמאפשר לו לשמוע את עצמו או את הצד השני אם מדובר בהליך גישור. לאחר שמבצעים שיקוף חשוב לבדוק עם הדובר האם סיכמנו את דבריו באופן מדויק והאם יש לו מה להוסיף או לדייק.

מיסגור מחדש

חזרה על דברים שנאמרו בניסוח חיובי אשר בסיומו משלבים לרוב שאלה שמעודדת לחשיבה ולפעולה. מיסגור מחדש מסייע לרוב לצאת ממצב של תקיעות בתהליך.

שאילת שאלות

אם אמרנו שהקשבה זה כלי מספר אחד בארגז הכלים, אז שאילת שאלות מופיע במקום של כבוד לידו. מאחר ובאימון אנו יוצאים מנקודת הנחה שהמתאמן יודע מה נכון עבורו ואנו רוצים לעודדו לפעול מתוך החוכמה הפנימית שלו, ובגישור התפיסה היא שנכון שהצדדים יגבשו את אופן פתרון הסכסוך באופן שמתאים להם, חשוב להרבות בתהליכים אלו בשאילת שאלות ולהימנע ממתן עצות או תשובות. ישנם סוגים רבים של שאלות, מומלץ להרבות בשאלות פתוחות, כאלו שהתשובה שלהן אינה מילה אחת (כן/לא) – ישנן שאלות שמעודדות חקירה, שאלות שמגבירות מודעות עצמית, שאלות שמניעות לפעולה ועוד ועוד.

שתיקה

שתיקה מאפשרת למשתתפים בתהליך פרק זמן לחשיבה ללא הפרעות. בדומה לכל מיומנות צריך לתרגל אותה, שכן לעיתים אנו מרגישים חוסר נוחות בסיטואציה של שתיקה. הדבר יכול ליצור מבוכה ורצון טבעי למלא את השקט שנוצר במילים. אמר לי פעם מתאמן משפט מאוד יפה בקשר לשתיקה וזוגיות: "אני מחפש בת זוג שאוכל לשתוק איתה ביחד".

כלי אימון

בתהליכי אימון אני משתמשת בשלושה כלים ייחודיים, שנקראים משחקים: משחק התוצאות, משחק הרווחה וקווים מנחים. משחק התוצאות הינו רשימה של תוצאות שהמתאמן מתחייב להשלים ממפגש למפגש. רשימה זו נוצרת לאור תוצאות המפתח של תוכנית האימון כולה, כפי שהגדיר במפגש הראשון, לאור הייעוד האישי שלו הנושא עליו התאמן במפגש ומשחק הרווחה.  משחק הרווחה מורכב מארבע עשר איכות המאפיינות את המתאמן שהוא במיטבו. בתחילת כל מפגש מודדים את הסטטוס של כל אחת מהן לפי סקלה של 1-10 (כמו בדיקת דופק). קווים מנחים אלו הם תובנות שהמתאמן אוסף לאורך תהליך האימון שיכולות לשמש אותו בעתיד בדברים הבאים שיקח על עצמו לקדם.

אימון אישי וגישור הינם תהליכים אנושיים, המבוססים על אינטראקציות בין אישיות בין המשתתפים בתהליכים. כמאמנת  אישית ומגשרת אני מרבה להשתמש בהקשבה פעילה על סוגיה השונים ובשאילת שאלות, כמו גם בכלים נוספים, חלקים משותפים לשני סוגי התהליכים, חלקם ייחודיים לכל אחד מהם.

"אמנות השיחה היא אמנות ההאזנה המשולבת באמנות הדיבור" ויליאם הזליט

 

אדם שהתגבר על הפחד

נתחיל מהשורה התחתונה: "אני טס כיום הרבה" ! 

תמיד פחד מגובה…

פחד מטיסה החל אצלי לאחר שהפכתי לאבא. הייתה לי תחושה של חוסר שליטה על עצמי, עלו שאלות כמו: מה יקרה אם אפול? אם אמות? אם לא אהיה? מה יהיה עם המשפחה שלי? הפחד הזה התחבר לפחד גבהים שהיה לי עוד קודם.

הייתי מגיע לשדה התעופה, "מתקפל" ולא טס, מבטל טיסות. הדימוי שלי לטיסה היה שאני נמצא בכלוב עם אריה במשך חמש שעות, עומד בפינה מפוחד, לא יודע מתי האריה יקפוץ עלי…

כשראיתי שהפחד פוגע בעבודה שלי זה דחף אותי לפנות לטיפול.

הפנייה לאימון

פניתי למאמן שזיהה מהר מאוד שאני טיפוס רציונלי, אחד שחשוב לו להבין מה בדיוק קורה. אותו מאמן, שאני חב לו הרבה, חיבר אותי לטייס שיוכל לספק לי את כל ההסברים על טיסות. הטייס ביקש להבין ממה בדיוק אני מפחד בטיסות, כדי להתייחס ספציפית לפחדים שלי. השאלה הראשונה שלי היתה על רעידות במטוס. הוא הסביר לי שכשמרגישים רעידות, זה הכי פחות מסוכן, כי זה בעצם כמו נסיעה של רכב על כביש שיש בו "במפרים" – אי אפשר להתרסק מזה. לדבריו, מעולם לא התרסק מטוס כתוצאה מהרעידות הללו.   

                                                                

השאלה הבאה שלי הייתה קשורה לאחת החרדות הגדולות שלי – קלקול מנועים. הטייס הסביר שמטוס יכול לטוס עם מנוע אחד ושההסתברות ששני המנועים יתקלקלו בו זמנית היא אפסית. כמו-כן, הוא עזר לי להבין שבטיסות לאירופה כל עשרים דקות חולפים על פני מדינה שאפשר לנחות בה במידת הצורך, וגם בטיסות לארה"ב יש הרבה איים בדרך שניתן לנחות בהם…

שאלתי אותו עוד לגבי תוכנית שראיתי בערוץ "נשיונל ג'אוגרפיק" על התרסקויות של מטוסים… שוב, הטייס סיפק לי נתונים: ביום אחד מתרחשות מאה אלף טיסות בכל העולם וכמות ההתרסקויות היא קטנה כל כך עד שההסתברות לזכות בלוטו גבוהה יותר מאשר להתרסק בטיסה…

נתונים והסברים אלו התחברו טוב לחלקים הרציונליים שבי, והפחיתו את הפחד. אחרי ארבע פגישות כבר הרגשתי שינוי.

טיפים להתמודדות עם פחד טיסה

במהלך השיחות עם המאמן והטייס גיבשנו יחד כלים שעוזרים לי להתמודד עם פחד הטיסה עד היום:

  • לא לפחוד לפחד, להבין את הפחד, הבנה מביאה לפתרון (לפעמים חוסר ידע גורם לפחד).

  • לשתף אחרים: לא להסתיר את הפחד, ברגע שאחרים יודעים עליו הם מנסים לעזור (בכל טיסת עבודה עם קולגות דואגים לי ומפנקים אותי).

  • להגדיר ספציפית באיזה שלב אני הכי פוחד (אצלי זה בהמראה, למרות שהנחיתה באופן סטטיסטי היא הכי מסוכנת. נחיתה זה כיף כי מגיעים…)

  • לבחור לטוס בחברות שאני סומך עליהן.

  • לשלב בין מגוון טיפולים.להכין את עצמי לטיסה:

  • לדבר עם הטייס לפני הטיסה: לשאול מה מזג האויר, מה צפוי בטיסה וכד'.

  • לספר לדיילים על הפחד.

  • לקחת כדור הרגעה  (כיום אני לוקח כדור אחד כשעולה לטיסה, בעבר לקחתי כמה כדורים ברגע שיצאתי מהבית).

  • אף אחד לא יעזור לך אם לא תעזור לעצמך.

  • לטוס כמה יותר…

       הפחד לא נעלם, אך יש לי כיום כלים להתמודד איתו, לחיות איתו!