אתגר האושר

"לא מרגיש שהעבודה עושה אותי מאושר"

"רוצה להרגיש שמח"

"רוצה ליהנות"

"מה באמת רוצה?"

"מה עושה לי טוב?"

אלו הם ציטוטים מתוך דברי גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, בתחילת תהליכי אימון אישיים.

מאיפה מתחילים לכתוב על מילה כה מוכרת אך כל כך לא טריוויאלית?

מה אומרים עוד על רגש זה שכל-כך הרבה מדברים עליו, עוסקים בו, כתבו עליו?

האם בחיבור המילים 'אתגר' ו'אושר' יש משהו המניע לפעולה? מרמז על מסע? תהליך? או אולי משהו רגעי, פסגה שכובשים, אחריה נחים עד האושר הבא?

קראתי ציטוטים רבים בנוגע לאושר, שמרתי לי רבים מהם שאהבתי והתחברתי אליהם, ולבסוף סימנתי את השניים הבאים, המתארים בעיני הכי במדויק, לעומק ובפשטות מהו אושר.

מנקודת מבט אחת…

"האושר הוא כלי דק ונדיר, מעין אגרטל סיני. המעטים שהגיעו אליו חצבו או גילפו אותו תו לתו במשך שנים, איש איש בצלמו ובדמותו, איש איש על-פי מידותיו, אין אושר דומה לאושר, וביציקת אושרם הטמיעו גם את ייסוריהם ועלבונם, כמזקקים זהב מעפרו." עמוס עוז

ומנקודת מבט נוספת…

"משול האושר לפרפר, אשר ברודפך אחריו הוא תמיד מעבר ליכולת השגתך ואילו ביושבך שליו יש והוא חג ויורד עליך." נתנאל הותהורן

'אתגר האושר' ואימון אישי

האם בצירוף המילים 'אתגר האושר' יש משהו מן החדש? אולי קריאת תגר על היגדים אחרים שנאמרו על האושר? על אמונות שונות שאנשים מחזיקים בנוגע לאושר?

אתגר האושר הוא בעיני מינוח שמשלב בין דברים רבים, האושר לא עומד עוד בפני עצמו, בודד במערכה, נשגב, עליון, אלא צועד יד ביד עם מילה מכובדת נוספת: אתגר.

ואתגרים יש לנו הרבה בחיים…וסדר ההתמודדות עם האתגרים השונים, משתנה מאדם לאדם. יש אנשים שצריכים להרגיש בטוב עם עצמם, להיות מאושרים כדי להצליח לממש את עצמם בעבודה, בזוגיות ובשאר תחומי החיים, ויש אנשים שאצלם זה בדיוק ההפך – הם צריכים ראשית להגשים את עצמם בקריירה, בזוגיות ורק אז מרגישים מאושרים, ויש כאלו הנמצאים במקומות שונים על פני סקלה זו.

אתגר האושר מציין סוג של שאיפה אנושית טבעית – שכן מי לא רוצה להיות מאושר? וגם מצב הוויתי, זוהי אולי המהות העמוקה, שעומדת בבסיס פנייתם של אנשים לאימון אישי, ואולי בעצם מהות החיים.

יש המגיעים לאימון אישי ומגדירים במפורש את הרצון להרגיש יותר מאושר כחלק ממטרות האימון ויש כאלו שהמילה אושר אינה מופיעה מפורשות ברשימת המטרות, אך נמצאת חבויה בתוך תחומי חיים כאלו או אחרים, בהם האדם לא חש מספיק בטוב במציאות חייו הנוכחית ושואף לשינוי שיטיב את הרגשתו.

אפשר גם להחליף את סדר המילים ולומר ש'האושר מאתגר' – מאתגר להשיגו, לזהותו, להיות בו לאורך זמן, לשמרו ואף להגדילו למרות נסיבות החיים המשתנות ואתגרי החיים המתחלפים. וזוהי סוגיה נוספת עליה ניתן לעבוד באימון אישי. החיים של כולנו רצופי עליות וירידות, חלקן גדולות ומשמעותיות, חלקן מתונות יותר אך עדיין מורגשות. באימון אישי מחזקים יכולות אישיות ורוכשים כלים נוספים שמסייעים לקצר ולמתן את תקופות הירידה, המאופיינות בהפחתה בתחושת האושר לעיתים עד כדי היעלמותו כמעט לגמרי. ככל שלומדים להתמודד בצורה טובה ומהירה יותר עם הירידות כך ניתן לחזור מהר יותר לעליות.. לחוש מחדש תחושות של אושר, ולהמשיך את המסע בדרך לפסגה הבאה, בדרך אל האושר. אני מאמינה שהדרך לכל פסגה של אושר רצופה בנקודות ציון שונות בדרך – חלקן מאושרות, אחרות מתסכלות ויש עוד כאלו ואחרות. והרי איך ניתן לחוות את עוצמתו של האושר אם לא דרך חוויות של העדר אושר?  בעיני אחרי כל פסגת אושר יכולה להתגלות במעורפל הפסגה הבאה… אשר הגשמתה היא עליית מדרגה נוספת בדרך האושר – דרך שטומנת בחובה מטרה נעלה והוויה עמוקה כאחד.

האם באימון אישי ניתן למצוא את הדרך אל האושר?

בעיני אימון אישי הוא תהליך שעוסק בצורה ישירה או עקיפה בפיצוח 'אתגר האושר'. בדומה לפיצוח אגוז – בתחילה שוברים לכמה חתיכות גדולות, ולאחר מכן מוציאים מכל חתיכה את חלקי האגוז הקטנים הניתנים לאכילה. אימון מתחיל מברור ובחירה של תחומי החיים בהם רוצים להיות במקום טוב יותר בסוף תקופת האימון – פיצוח ראשוני לחתיכות גדולות… לאחר מכן עוברים להגדיר מהן המטרות הספציפיות שרוצים להגשים תחת כל תחום ותחום… הגדרת חלקי האגוז הקטנים שאכילת כל אחד מהם עריבה לחיכנו ואכילת כולם בצורה נינוחה וזהירה גורמת לנו להרגיש שבעים יותר, או באנלוגיה לתהליך אימון שלמים יותר, מסופקים יותר, מאושרים יותר.

האושר אינו פאזל של 50, 100 או 5,000 חלקים שמצרף אחד ויחיד שלו יוצר את תמונת האושר המנצחת. הוא אולי דומה יותר למשחק של דוקים – שמתפזרים לכל עבר, ומשימתנו בעדינות, בתשומת לב, בזהירות, תוך תכנון מוקדם וראייה לעתיד לאסוף אחד אחד בדרך אל הניצחון – אל האושר. ולאחר שאספנו את כולם, אנחנו מפזרים אותם שוב… בוחנים, מנסים, אוספים וחוזר חלילה..

אימון אישי אינו מתכון לאושר, או נוסחת קסם לחיים מאושרים. אימון אישי מסייע לזהות מה גורם לנו אושר וכיצד לפעול להגשמת הדברים הגורמים לנו לתחושה טובה יותר, תחושה של אושר. אימון עוסק במנות הגדולות של האושר – איפה ומי אנו רוצים להיות בעתיד בתחומי החיים הגדולים (קריירה, משפחה וכו'), כמו גם במנות הקטנות של האושר – אלו פעולות ברמת היום יום, השבוע, החודש –  אם נגביר אותם נרגיש נעים יותר עם עצמנו, נחווה רגעים של אושר. רגעים קטנים כגדולים יכולים לגרום לנו אושר רב.

אני מאמינה שאדם הבוחר להתאמן ומחויב לתהליך, רואה באושר –  אתגר,

אני מאמינה שאדם הבוחר להיות מאמן, יכול לסייע לאנשים להתמודד עם אתגר האושר,

אני מאמינה שתהליך אימון אישי, הוא מסע משותף ומאתגר של שני אנשים הבוחרים לעסוק באתגר האושר.

אז איפה נמצא האושר בחייך? האם האושר משול בעיניך לפרפר? או לכלי דק ונדיר? אולי גם וגם? ואולי למשהו אחר?

 

אימון אישי והתחלות חדשות

המילה אימון מכילה בין היתר שתי מילים משמעותיות: 'אני' ו'אמן'.

בפתחה של שנה עברית חדשה, זהו זמן מצוין להתבונן לתוך מי שאני ולשאול את עצמי: מה שיש זה מספיק? האם אני נמצאת במקום שמרגיש לי נכון עבורי? בבית? עם הילדים? בעבודה? האם אני חיה בשלום עם הגוף שלי? עם הנשמה שלי? האם אני נפגשת לפעמים עם עצמי?

התחלות חדשות ושאלות

אז מה כדאי להשאיר מאחור ולחתום בתיבת השנה שחלפה תשע"ד ומה כדאי לקחת הלאה לשנה החדשה תשע"ה?

אימון זה מקום בו נשאלות הרבה שאלות, ואת המתאמנת מייצרת את התשובות, מתוך החוכמה הפנימית שלך, מתוך הידיעה שלך מה נכון לך.

אימון אישי להתחלות חדשות

תהליך אימון שמתחיל בתחילתה של שנה חדשה, יש בו מן החגיגיות, ההתרגשות והאופטימיות שקיימות סביב התחלות חדשות. זהו זמן לחשבון נפש קטן. זוהי הזדמנות להרים את הראש מעלה להסתכל רחוק וגבוה ולהעז לומר בקול מהם החלומות שאני רוצה להגשים בשנה החדשה. באימון אישי מתרגמים יחד כל שאיפה לתוכנית פעולה ולצעדים קונקרטיים, על מנת להתקדם לעבר החלומות ולהגשימם.

לבחור בתהליך אימון אישי בפתחה של שנה חדשה זה לתת מקום של כבוד ל'אני', זו אמירה, זו החלטה – לשים בשנה החדשה דגש ופוקוס על עצמי, למעני, ולמען הסובבים אותי.

מי יתן והשנה העברית החדשה תהיה שופעת בטוב, טוב שכבר קיים בתוכנו ומסביבנו, וטוב חדש שמתווסף בדרך, במסע החיים.

אמן !

שנה טובה ! 

אימון למי? לְמה?

שואלים אותי איזה מאמנת את? האם את מאמנת קריירה? לאיזה קהל יעד את פונה? במה את מתמחה?

שאלות אלו מעוררות בי מחשבות, שכן העולם בנוי מתבניות, קטגוריות, שיוכים, כך אנו מורגלים לחשוב, לשייך כל דבר למשבצת מוכרת, אך בעודי מתבוננת לתוכי ושואלת את עצמי איזה מאמנת אני? למי אני מכוונת? התשובות שעולות הן לעיתים לא כאלו של תבניות מוכרות.

אני מכוונת לכל מי שבוחר לקחת אחריות על חייו, על מנת להביא את עצמו למקום טוב יותר בתחום חיים מסויים או במכלול של כמה תחומי חיים. אני פונה לאנשים שרוצים לחולל שינוי בחייהם, כמו-גם להגביר את המודעות ליכולות ולחוזקות שלהם ולהעצימם ואף לשפר את איכות החיים הכללית שלהם, רווחת החיים, הwellbeing שלהם.

נכון שיש סוגים שונים של שינויים, ורקע רלוונטי של המאמן בתחום השינוי המבוקש יכול לסייע, אך בעיני הוקטור החזק הוא הרצון לשינוי, שכן יש הרבה מן המשותף לתהליכי שינוי באשר הם.

אימון לחיים

יש המשתמשים במושג אימון אישי לחיים, מינוח רחב, שאולי מתאר נכונה את מה שאני מכוונת אליו. שכן באימון אנו עוסקים בחיים של אותו אדם שבוחר לעבור תהליך אימון, באיכות החיים שלו, בכיווני החיים ועוד.

בעיני אנשים הבוחרים באופן עצמאי לעבור תהליך אימון, הם אנשים המחליטים להשקיע זמן, אנרגיות, כסף כדי לעשות מעשה בחייהם, הם מסוגלים להודות בפני עצמם ובקול רם שהמקום בו נמצאים הוא לא מספיק טוב עבורם, הם רוצים לצעוד מנקודה אחת אל עבר נקודה אחרת גבוהה יותר, נכונה יותר עבורם.

תוצאות האימון

בתחילת תהליך האימון, בשלב בו מגדירים את תוצאות האימון הרצויות, אני מציעה למתאמן לשקול לעבוד על כמה תחומי חיים, גם אם הגיע מתוך מטרה מוצהרת לעבוד על תחום מסוים – קריירה, זוגיות וכד'.

ולמה? כי אני מאמינה שהאדם הוא יחידה אחת שלמה, והתחושות שחש ביחס לתחום חיים אחד משפיעות בצורה כזו או אחרת על שביעות הרצון מתחום חיים אחר. הדברים אינם נפרדים, הם קשורים זה בזה ומשפיעים זה על זה. כיווני ההשפעה שונים מאדם לאדם, יש אנשים לדוגמא שצריכים להיות בזוגיות טובה על מנת להרגיש ערך עצמי גבוה מספיק כדי לתפקד בצורה מיטבית בעבודה, ויש כאלו, שצריכים להרגיש ראשית סיפוק ובטחון עצמי מספיק גבוה בתחום העיסוק שלהם, בקריירה שלהם, על מנת לנהל זוגיות נכונה, בה אינם תלויים בקשר עם בן הזוג כדי לבסס את תחושת הערך העצמי.

בעיני בן אדם שמגיע לאימון מתוך בחירה חופשית, יכול להפיק ממנו ערך רב יותר אם יעסוק בכמה תחומי חיים. ישנן תבניות תחומי חיים שונות– משפחה, קריירה, חברים וכו', ויש את הרצף, הממשק, האינטגרציה בין התחומים השונים, שהיא הופכת בעיני אימון אישי לאימון אישי לחיים.

אנשים שנמצאים בתהליך אימון יכולים להפוך למומחים גדולים יותר בחיים שלהם, באמצעות כך שמעמיקים את המודעות העצמית שלהם, משכללים את סט הכלים שלהם, נמצאים בתהליך למידה וצמיחה המתרחש במקביל לתהליך העבודה על השגת תוצאות קונקרטיות.

אז מה, אימון למי? לְמה? לכל מי שבוחר להשקיע בעצמו, לשפר את איכות חייו, את תחושתיו ורגשותיו בחייו, כמו גם להגשים מטרות ספציפיות בתחומי חיים שונים.  לכל מי שרוצה לנוע ממקומו הנוכחי אל עבר מקום טוב יותר עבורו בחיים האלו, כי החיים האלו הם החיים שלו!

אימון ותנועה

מי שבוחר לעבור תהליך אימון בוחר להיות בתנועה; להניע את עצמו ואת חייו לעבר כיוונים רצויים לו.

תהליך הוא בהגדרה עניין של תנועה, מסתתרת בו המילה הלך.. יש לו התחלה, אמצע וסוף – המתאמן נע לאורכו, ממצב נוכחי אל עבר מצב רצוי.

אימון היא גם מילה שחובקת בתוכה תנועה, שכן אימון מסמל פעולה, מאמץ, תזוזה, הפעלת שרירים מסוגים שונים.

אימון ותנועה אינטנסיבית

לעיתים אנשים מגיעים לאימון כי חשים תנועה רבה מידי בחייהם; עשייה מאומצת לאורך זמן, ריבוי תפקידים ומשימות, ותחושה כאילו נמצאים 24*7 בסרט פעולה, סרט בו הם השחקנים הראשיים. במקרים כאלו אחת המשימות האימוניות היא למצוא דרך לאזן את התנועה, לשלב מנוחה והרפייה בין ובתוך התנועה. בתחילת תהליך אימוני המתאמן מתבקש להגדיר על אלו תחומי חיים רוצה לעבוד, אנשים מסוג זה יגדירו לרוב את ה"פנאי" כתחום בו רוצים לטפל. האתגר הוא להצליח לייצר לעצמם פנאי בתוך כל התנועה הסוחפת.

לעיתים מתאמנים מתארים תחושה של הימצאות בלופ, בסוג של סחרור תנועתי שאין ממנו מוצא. אנשים כאלו חשים שרצים ורצים אך נשארים במקום; שנמצאים בתנועה אך לא מגיעים לשום מקום חדש. כדי להצליח לצאת ממצב כזה צריכות להיות מטרות ברורות, חייבת להיות בהירות לאן בדיוק רוצים להגיע. תהליך אימון מתחיל כאמור בהגדרת התוצאות הרצויות לתהליך האימון כולו. קיום מטרות אלו מסייע לאדם להחלץ מהלופ ולהתחיל לנוע לעבר המטרות.

אימון והעדר תנועה

יש גם מתאמנים שמגיעים לאימון עם הרגשה שתקועים במקום, שאין תנועה בחייהם. ממקום זה, השאיפה שלהם היא לייצר תנועה, להגביר את העשייה והפעילות בחייהם, להגדיר שינויים שרוצים לחולל. גם במקרים אלו ניסוח מטרות מדויקות מאפשר את סלילת הגשר מהמקום בו נמצאים, דרך התנועה לה מיחלים, לעבר המקום החדש בו שואפים להיות. לעיתים תחושה של העדר תנועה נובעת מהקושי לקבל מציאות בה התנועה וההתקדמות הן איטיות.

"אל תפחד מזה שאתה מתקדם לאט, יש לפחד רק מעמידה במקום"  פתגם סיני

תנועה ובודהיזם

תפיסת העולם הבודהיסטית אומרת שכל רגע נתון הוא יחיד ומיוחד ושונה ממשנהו. לכן בני אדם נמצאים כל הזמן בסוג של תנועה גם אם הם לא חשים זאת. כמו הרבה דברים תנועה נכונה היא עניין של מציאת המינון המתאים. כל אדם, כמו כל רגע, הוא יחיד ומיוחד, ונכונה לו תנועה מסוג אחר, בעוצמה אחרת, במקצב אחר. המאמן צריך ללמוד את המתאמן, להיות קשוב לו ולנוע יחד איתו לעבר העתיד הרצוי לו. לנוע תוך כדי שהוא מושך אותו מעלה, מותח אותו במידה הנכונה – גורם לו לאתגר את עצמו לא פחות מידי וגם לא יותר מידי, אלא ברמה כזו שתיווצר תנועה שמניעה את אותו מתאמן קדימה בקצב הנכון והמדויק רק לו.

בסיום אימון אנו בוחנים יחד את התנועה שהתרחשה לאורך התהליך – ישנן תנועות מסוגים שונים: תנועה של עשייה תכלס, מטרות קונקרטיות ופעולות שהמתאמן לקח על עצמו להשלים ולהגשים, ויש תנועה של הוויה – שיפור איכות החיים הכללית, תחושת הרווחה ושביעות הרצון בחיים. בעיני אימון שמכוון לשני סוגי התנועות הללו הוא כזה שמאפשר לאדם לראות את עצמו כמכלול, ולקדם את עצמו בווקטורים שונים ומקבילים אל עבר היותו אדם שלם אחד שפועל וחי בהרמוניה ובתנועה נכונה.

"האם תוכל לומר לי, בבקשה, איזו דרך עליי לבחור מכאן?"
"זה תלוי רבות במקום אליו את רוצה להגיע," אמר החתול.
"לא אכפת לי כל כך" – אמרה אליס
"אז לא משנה לאן תלכי," אמר החתול
"כל עוד אני מגיעה למקום כלשהו, זאת אומרת" הוסיפה אליס בתור הסבר
"הו, אין כל ספק שתגיעי לאנשהו," אמר החתול, "בתנאי שתלכי זמן ארוך מספיק"

מתוך הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות

אימון והצלחה בחיים

יושבת מול מתאמן ו'רואה' את גלגלי המוח שלו בפעולה, מתבוננת, שותקת, מאפשרת לו לעשות עבודה פנימית עם עצמו, ופתאום "אהה" הוא אומר, והעיניים שלו נהיות בורקות. זה בעיני רגע של הצלחה באימון – כשהמתאמן מגיע לתובנה חדשה, מתוך עצמו, אחרי שיחה שאנו עורכים בנושא עליו בחר לעבוד באותו מפגש; כאשר המתאמן מוצא תשובה לשאלות שאני שאלות אותו, תשובות שלא נשלפות מתוך האוטומט שלו, אלא בעקבות בירור עמוק יותר שעשה עם עצמו. בעיני אלו הרגעים המרגשים ביותר, מעט יותר מרגעים בהם מתאמן מדווח על הגשמת מטרה אימונית קונקרטית שהציב לעצמו, שכן רגעי הלמידה, והעמקת המודעות, הם אלו שיעזרו לו להתמודד עם האתגרים הבאים.

קוים מנחים לחיים

בדרך כלל אחרי "אהה" שכזה אני מבקשת מהמתאמן לנסות לנסח איזהשהו קו מנחה, משפט שמתמצת את התובנה אליה הגיע בהקשר לאותו נושא ספציפי, שכן יש סיכוי שתוכל לשרת אותו גם בנושאים אחרים בעתיד. רשימת הקווים המנחים שאנו אוספים לאורך תהליך האימון הינה קוים מנחים לחיים – אוסף של אוצרות תוצרת בית של המתאמן שנוצרו על סמך עבודה אימונית שעשה ויכולים לשמש אותו כעקרונות מכוונים באתגרים הבאים של החיים.

המסע בדרך להצלחה

אימון הוא תהליך, זהו מסע מיוחד שעובר המתאמן לאורך כמה חודשים. כמו בכל תהליך, בכל מסע, יש עליות ויש גם ירידות. חווית ההצלחה של המתאמן עשויה להשתנות לאורך התהליך. לעיתים המחצית הראשונה של תהליך האימון, מאופיינת בהתלהבות גבוהה, תחושה של הישגים והתקדמות, הרגשה טובה מעצם הקדשת הזמן לעצמנו, ולדברים שאנו רוצים לקדם. באמצע התהליך עשויה להגיע ירידה, עקב התבוננות על התוצאות הרצויות לסוף האימון שהגדרנו בתחילת הדרך אל מול המצב הנוכחי. לעיתים הפער עדיין גדול ועולים סימני שאלה האם אצליח להגשים את מטרות האימון שהגדרתי לעצמי. תפקיד המאמן לסייע למתאמן ברגעים כאלו לראות מה הצליח להגשים עד כה, אלו למידות אסף בדרך, באיזה אופן העמיק את המודעות האישית שלו וכיצד הוא ממשיך לקדם את המטרות במחצית השנייה של האימון. הצלחה היא הוויה, לא רק נקודות ציון בדרך.

"הצלחה היא מסע, לא יעד" בן סוויטלנד

אימון והצלחה

אימון הוא מעין מגרש משחקים זמני בו מתרגלים כיצד להצליח בחיים. העבודה האימונית במפגשים עצמם וביניהם משמעותה מאמץ מתמשך שהמתאמן עושה על מנת להגשים מטרות רצויות. הגשמת מטרות תורמת לתחושת ההצלחה. הצלחה בחיים נתפסת לעיתים כדבר גדול, משהו שחובק תחומי חיים רבים. באימון אנו מפרקים את הדברים לתוצרים בודדים, כאשר הגשמת כל תוצר היא סיבה לחגיגת הצלחה. אין זה מצב של הכל או לא כלום, אלא רצף של הצלחות מצטברות.

הצלחה בחיים

מי לא רוצה להצליח בחיים? האימון הוא תהליך בו שואפים לחוות כמה שיותר חוויות של הצלחה, כל חוויה כזו היא חומר גלם ללמידה – ממנו מפיקים עקרונות שיאפשרו למתאמן להצליח גם באתגרים הבאים אחרי סיום תהליך האימון. הצלחה בחיים היא גם תוצר של למידה מחוויות של אי הצלחה, גם חוויות כאלו הן חומר גלם מצוין ללמידה – מה היה בהן שלא איפשר את ההצלחה? מה הפך חשוב יותר שמנע מאיתנו להקדיש את המאמץ הנדרש על מנת לייצר הצלחה? הצלחה בחיים היא תוצר של תהליך למידה מתמשך והוויה של פיתוח המודעות האישית והעמקתה. חיים בהצלחה מאופיינים באוסף של רגעים קטנים כמו גם גדולים בהם הצלחנו להגשים דבר אותו רצינו, חשוב לזכור שהחיים הם ריצה למרחקים ארוכים, חשוב לנוח בין הצלחה להצלחה, כדאי לשאוף אוויר, להנות מרגעי ההצלחה, להיות איתם, ולא לרוץ ישר לכיבוש ההצלחה הבאה.

"ההצלחה אינה נמדדת בשניות או בדקות, היא נמדדת בשנים ארוכות" ריקרדו סמלר

התלבטות, אימון ומה שביניהם

להישאר איפה שאני? או לחפש מקום עבודה חדש?

להרים טלפון? לשלוח מייל? או אולי לא לעשות דבר?

איזו אופציה מתאימה לי יותר- א'? ב'? אולי ישנה אופציה נוספת?

להחליט היום? או לדחות למחר?

התלבטות היא דבר טבעי ואנושי. בלב התלבטות נמצא הלב, פעמים רבות אנו נשאלים או שואלים את עצמנו בזמן התלבטות – איפה נטיית ליבנו?
התלבטות מאופיינת בשקילה, התחבטות, התנדנדות, היסוס…. ביחס למשהו גדול בעל השלכות רבות כמו מקום עבודה, בחירת בן זוג וכד', אך גם ביחס לדברים קטנים יחסית – איזו חולצה ללבוש היום? האם להתחיל את הסיבוב בסופר מצד ימין או מצד שמאל?

התלבטות יכולה להמשך רגעים ספורים, שבועות, חודשים, שנים, חיים שלמים…
לעיתים ההתלבטות היא בין שתי או חלופות מוכרות או יותר, לעיתים בין אחת מוכרת ואחרת לא ידועה.
מה יותר קשה? אי אפשר לדעת, כל התלבטות היא צומת מאתגרת עם מאפיינים משלה.

התלבטות וקבלת החלטות

התלבטות וקבלת החלטות הינם מונחים קשורים, ניתן לומר משלימים. מקובל לחשוב שסיומה של התלבטות הוא בקבלת החלטה. האמנם? לעיתים כן, ולעיתים לא בדיוק. שכן גם לאחר קבלת החלטה יכולה להמשך ההתלבטות – האם אכן בחרנו באופציה הנכונה… אולי היינו צריכים להחליט אחרת…
ומה קורה כשאנו לא מחליטים? יש האומרים שגם הישארות ממושכת במצב של התלבטות הוא סוג של קבלת החלטה – לא להחליט… אחרים קוראים לזה הימנעות, דחיינות, הססנות.
התלבטות היא לרוב מצב לא נוח, מצב של חוסר וודאות, חוסר שקט פנימי. סיטואציה של התלבטות מהותית מזמינה אותנו לנהל תהליך של קבלת החלטות, בתחום משמעותי לנו. לבחון את החלופות, להעריך יתרונות וחסרונות, משמעויות ועוד. ניתן לצאת מתהליך כזה מחוזקים, עם בהירות לגבי עתידנו.

התלבטות ואימון

פתגם יווני אומר: "בקש עזרה, אך החלט בעצמך". ניתן לנהל תהליך קבלת החלטות באופן עצמאי ולהגיע לתוצאות מצוינות. ניתן ולעיתים אף רצוי להעזר במישהו נוסף שיסייע לנו בתקופת ההתלבטות ובתהליך קבלת ההחלטות. זה יכול להיות בן משפחה או חבר קרוב שאנו מעריכים את דעתו ומרגישים בנוח לשתפו בנושא ההתלבטות. זה יכול להיות גם איש מקצוע כמו פסיכולוג, יועץ תעסוקה, מאמן אישי וכד'.
אימון הוא תהליך שמתקיים ברוח הפתגם היווני הנ"ל. בתהליך זה המאמן האישי מסייע לאדם שבוחר להתאמן לחקור את ההתלבטות שלו ולנהל תהליך של קבלת החלטות אשר מסתיים בכך שהמתאמן הוא זה שיקבל את ההחלטה המתאימה לו. החלטה זו מבוססת על חיבור לייעוד שלו, לערכים שלו, לחוזקות ולאני הפנימי שלו.
אימון הינו תהליך קצר טווח אך עמוק, המסייע למתאמן לעבור את תקופת ההתחבטות בצורה נוחה יותר ומעצימה, להגיע לקבלת החלטה בנושא ההתלבטות ואף ללוות את תקופת היישום של ההחלטה.

תהליך אימון יכול כאמור לסייע בהתמודדות עם ההתלבטות, אולי הגיע הזמן לעשות את הצעד הראשון?

מתלבטת יקר, מתלבטת יקרה, התלבטות הינה הזדמנות נהדרת למסע פנימי בדרך לשינוי כלשהו. גם בחירה להשאר באותו מקום, היא סוג של שינוי – שכן היא בחירה חוזרת של אותו הדבר על סמך ידע ונסיון נוסף שצברת. "החלטה היא רק ההתחלה. כשמישהו מקבל החלטה, הוא בעצם קופץ לתוך זרם חזק שיישא אותו למקומות שכלל לא חלם עליהם בשעה שהחליט." – פאולו קואלו. באשר תחליטו ואיך שתחליטו – שתיהיה לכם דרך צלחה!

התמדה, אומץ ומאמץ באימון

תהליך אימון הינו מסע של אדם – עם עצמו ועם שותפו למסע – המאמן.

כטבעם של מסעות יש בהם עליות וגם ירידות, צמתים, עיקולים נסתרים. לעיתים הראות צלולה ובהירה, לעיתים יש ערפילים. הדרך לקו הסיום, השלמת תהליך האימון, מצריכה מאמץ, אומץ, נחישות, התמדה, עבודה קשה לאורך זמן, במפגשים עצמם ובין המפגשים.

ומי מאיתנו אוהב לעבוד קשה? מי אוהב עליות במסעות? ומי אוהב להגיע לקו הסיום?

כמאמנת אני פוגשת אנשים, מתאמנים, בשלבים השונים של תהליך האימון. לרוב בתחילת הדרך ישנה התרגשות, ציפייה, תקווה גדולה. מגדירים מטרות לאימון – יוצרים בהירות, מגלים את הייעוד האישי – מפליגים למרחקים, ואז יוצאים ממש לדרך – מתחילים לעבוד על מנת להתקדם לעבר הגשמת מטרות האימון.  באימון עבודה קשה פרושה מתיחה עצמית – אל מעבר לגבולות הנוחות, המוכר והקיים. מתיחה לעבר אתגרים חדשים, גבהים לא מוכרים, פסגות רחוקות. תפקידי כמאמנת לסייע לך המתאמן להימתח במידה הנכונה, לא פחות מידי, אך גם לא יותר מידי, ליצור מתח חיובי שהוא מניע לפעולה ועשייה לאורך זמן.

לבטים באמצע דרך

לעיתים במחצית הדרך, אמצע המסע, נוצרת תחושה של אכזבה ועולים ספקות אצל המתאמן – "רגע, אני לא רואה שום שינוי"… "מה אם זה לא יצליח לי?"…"מה פתאום אני מבזבז כסף על דבר כזה.." ועוד. למדתי ממוריי בקורס האימון שמאמן טוב "לא מוותר למתאמן ולא מוותר עליו". משפט זה חרוט בליבי. כשאני מזהה אדם יקר (כל מתאמן הוא בעיני כזה) שבחר בדרך האימון, עשה כבר עבודה, התקדם בפסיעות קטנות או גדולות אל עבר הדברים החשובים לו, המתחיל לפקפק בדרך, בנתיב שהחל לסלול לעצמו במסע, מיד עולות לי השאלות: "כיצד אני לא מוותרת לו?"  "איך אני מראה לו שאני לא מוותרת עליו?", "באיזה אופן אני מסייעת לו לחזור ולראות את הדרך שכבר עשה, את התובנות שהשיג, את הלמידות שאסף ומסייעת לו לחזור למסלול, להמשך הדרך, המשך המסע".

כטבעם של מסעות יש בהם גם מנוחות, לעיתים קטנות לעיתים גדולות. קורה שמתאמן צריך לעצור לנוח, לשאוף אויר, למלא את הריאות, להסתכל לימין, לשמאל, לאחור ולפנים – לראות כמה כבר הלך ולאן רוצה עוד להגיע.

כמאמנת אני יוזמת עצירה כזו באמצע תהליך האימון, עצירה שמטרתה מתן משוב ע"י המתאמן לתהליך האימון עד כה, ולי כמאמנת. משוב זה מאפשר למתאמן לראות מה השיג עד כה, מה עבד לו ותרם לקידום מטרותיו ומה פחות עבד. כמו כן במסגרת המשוב מתבקש המתאמן לחשוב איך אני כמאמנת יכולה לסייע בידו יותר. זו הזדמנות לעשות כיוונון משותף לקראת המחצית השנייה של תהליך האימון – על מנת למצות את המירב מהתהליך ולהגדיל הסיכויים להגשמת מטרות האימון.

הפסקת אימון

ומה קורה שמתאמן בוחר להפסיק בשלב כלשהו את המסע? אותו אדם יקר שבחר לעשות מעשה בחייו, התחיל לסלול נתיב ולפסוע בו, לפתע בוחר לעצור, לרדת מהנתיב ולהמשך לפסוע לבד. ראשית אני מזמינה את אותו אדם, מתאמן, לבדוק עם עצמו מהן הסיבות העמוקות לבחירה להפסיק את המסע האימוני, שכן לעיתים מדובר בעיקול נוסף בדרך שקשה לאגף אותו ולראות את המשך הנתיב, לעיתים יש דברים שנהיים חשובים יותר בחיים, יכולות להיות מגוון סיבות לרצון להפסיק תהליך אימוני. חשוב לי לוודא שהמתאמן מקבל החלטה מודעות, שלמה, מתוך הוקרה עצמית והוקרת ההישגים שהשיג עד כה, איסוף הלמידה והתובנות שצבר בדרך. אני משחררת את המתאמן לשלום, מתוך מקום של אמונה ביכולותיו ובשיקול דעתו, לאחר שאנו עושים סגירה מסודרת של התהליך.

 

השלמת המסע האימוני

תהליך אימון, כמו כל מסע, טומן בחובו אתגרים מסוגים שונים, כמו גם רגעי סיפוק ונחת. מתאמן שבוחר להיות מחויב לתהליך אימון שלם, בוחר להתמיד בהליכה שלעיתים היא רצופה וזורמת ולעיתים היא מפרכת ולא נוחה. לפעמיים הנעלים לוחצות, יש קוצים בדרך, אבנים, לעיתים השותף למסע, המאמן, מאתגר בשאלות קשות דווקא בעליות..לעיתים נדרש אומץ כדי לעשות את הצעד הגדול הבא, את מה שיכולל שינוי אמיתי ומשמעותי.

התמדה, מחויבות, נאמנות לעצמי, מסירות והתמסרות, נכונות להליכה אמיצה ומאומצת, כל אלו ועוד מבטיחים מסע אימוני מקדם, מלמד, מחשל, שמאפשר לאחר השלמתו להמשיך לצעוד עצמאית לעבר המטרות הבאות.

המסע שעברתי בדרך לאתר אינטרנט..

זה התחיל מ: "בחיים לא יהיה לי אתר אינטרנט… לא רוצה להראות כמו כל המאמנים והמאמנות שכותבים במילים אימוניות מעצבנות כתבות שיווקיות על עצמם ועל המתאמנים שלהם…"

מחשבה ראשונית על אתר..

זה המשיך במחשבה שעלתה לי בדרך חזרה מפגישת אימון: "בעצם כן נכון להקים אתר, אך האתר שלי יהיה מיוחד, שונה מאחרים: עמוד אחד בלבד, בו מופיע משפט אחד חכם ויפה, לא פלצני, לא אימוני. בלי תמונות שלי, בלי סיפורי גבורה… משהו קצר ונקי ביותר.

היום – יש לי אתר!

והיום…אני בעלת אתר אינטרנט 'כמו של כולם', עם תמונות שלי, סיפורים עלי, כתבות, מכתבי המלצות, הרבה מילים…דומה לכולם, אך שונה. מקווה שיש בו את הייחודי שמשקף את האני שלי, שמייחד אותי כאדם וכמאמנת, משאר בעלי המקצוע בתחום, שכן כל אחד הוא באמת יחיד ומיוחד.

איך הגעתי עד הלום? ולמה בחרתי לכתוב על זה?

חושבת שזו דוגמא לתהליך אימוני שעשיתי לעצמי – 'מתחתי' את עצמי, והגעתי לתוצאה שמהווה 'קפיצת מדרגה' עבורי.

אני אדם סגור ומופנם במהותי, החשיפה קשה לי, עם השנים עשיתי דרך ואני נפתחת יותר לעולם, אך עדיין מעדיפה להקשיב לאחרים מאשר לספר על עצמי. לכתוב על עצמי באתר אינטרנט שחשוף לעולם ועוד לשים ליד תמונה שלי – נראה היה לי עד לפני כמה חודשים משהו דמיוני לחלוטין, משהו שבחיים לא אעשה, אפילו ואולי דווקא בגלל שהרבה אחרים עושים זאת.

פידבקים ראשוניים..

האתר במתכונתו הראשונית נבנה בצורה חובבנית יחסית. לא עמוד אחד כמו שבתחילה חשבתי, מבלי להבין כלל את רזי השיווק באינטרנט, אלא שלושה ארבעה עמודים, עם מעט מילים בכל אחד וצילומים יפים. בקשתי מחברים קרובים פידבק על האתר. קבלתי תגובות שזה יפה אך… משהו חסר, אני חסרה.. כולם העבירו את אותו המסר, כל אחד בדרכו שלו. המשותף היה שלקוחות פוטנציאלים רוצים וצריכים לשמוע על המאמן  כדי להחליט אם הם מרגישים בנוח לפנות אליו, ולא לקרוא רק דברים כללים על אימון.

בהתחלה התעלמתי מכל הפידבקים האלו, דבקתי בנחישות ברצון לבטא את עצמי במעט מילים, בצניעות, ללא תמונות.

האסימון ירד…

יום אחד ירד לי האסימון, בעקבות פידבק שקיבלתי מחברה טובה וצנועה במיוחד. הבנתי שאם אני לא מקשיבה לדעות של אחרים, אני בעצם חוטאת לאני המקצועי שלי, שמתאפיין ביכולת הקשבה, פתיחות, הבנה ואמפטיה לצרכי האחר.  שכן אם מתאמנים פוטנציאלים מבקשים לראות, להרגיש, את המאמן על מנת להחליט אם מתאים להם, אני צריכה לספק להם את מה שחשוב להם. ואז, אחרי שירד האסימון – נשפכו בקלות המילים לעמוד 'אודות עצמי', וכן מילים נוספות במגוון מאמרים שכתבתי.

הייתי מוכנה כבר להצטלם, אך בפרופיל, עדיין לא להיישיר מבט.

התחלתי להעזר באנשי מקצוע בתחום השיווק האינטרנטי, נכנסתי לעולם הרחב האינסופי הזה, שיש לו הרבה חוקים משלו. שאלתי, הקשבתי, הזעתי, העזתי,  היה לי קשה לעשות משהו שהוא כנגד הטבע השלי.

אז מה בעצם קרה פה?

החלפת אמונות ישנות

היו לי אמונות על הנושא של ביטוי וחשיפה באינטרנט. אט אט החלפתי את אותן אמונות ישנות ומעכבות באמונות חדשות. לדוגמא: חשיפה באינטרנט פוגעת בערך הצניעות שלי, הוחלפה בחשיפה באינטרנט נותנת ללקוחות פוטנציאליים מידע ותחושה לגבי כמאמנת.

התקדמתי עוד צעד – צילום מקצועי – מישירה מבט. כתבתי עוד כתבות, עוד מילים.

מצאתי שהמדיה האינטרנטית מתאימה לי שיווקית. ואני מתרגשת כיום כל פעם מחדש כאשר מקבלת פנייה מגולש או גולשת שביקרו באתר, 'פגשו אותי', התרשמו ממה שחוו וראו, והחליטו להרים טלפון ולהתעניין בתהליך אימון דווקא אצלי.

מה למדתי על עצמי

למדתי מהמסע הזה שעברתי, שכשיש לי מטרה ראויה ונחשקת, במקרה זה להגדיל את מספר המתאמנים שלי כדי לאמן יותר, דבר שאני כל כך נהנת לעשותו,  יש לי גם יכולת ל'הימתח' – לעשות דברים שלעיתים כנגד הטבע שלי. ותהליך כזה הוא מצמיח, כי כאשר אנו עושים יותר ממה שנדמה לנו שאנו מסוגלים, אנו משיגים תוצאות טובות יותר ומרגישים טוב עם עצמנו.

 

 

ניקיון הרוח והחומר – בעזרת תהליך אימון אישי, NLP ודמיון מודרך

חג הפסח הבא עלינו לטובה הינו חג החירות.
"חירות פרושה אחריות, משום כך יראים מפניה מרבית בני האדם." ג'ורג' ברנרד שו

הבחירה לפעול על מנת לפתור בעיות, להשיג מטרות ולהגשים חלומות, היא בעיני החירות לקחת אחריות על החיים שלנו.

האפשרות לחיות כפי שהיינו רוצים נתונה בידינו – זוהי חירותינו.

אדם שחש חוסר שביעות רצון מתחומים מסוימים מחייו, יכול לבחור להמשיך לחיות כך את חייו, או לחילופין להחליט לעשות מעשה, בכוחות עצמו, בעזרת חבר או מכר קרוב, או בסיוע איש מקצוע חיצוני.

אימון אישי, NLP ודמיון מודרך

תהליכי ליווי אישיים מאפשרים  לצמצם את הפער בין המצוי לרצוי בתחומי חיים שונים ובכך לשפר את שביעות הרצון הכוללת מהחיים.

החירות להשתחרר מהכבלים המקרקעים אותנו למקום, החירות להשתחרר מאמונות מגבילות, מאנשים שמחלישים אותנו, החירות לבחור באמונות חדשות המקדמות אותנו, באנשים שמעצימים אותנו, כל אלו הן בחירות מתוך אחריות אישית לעיצוב חיינו במו ידינו בהתאם לשאיפותינו.

במילה חירות מופיעה המילה חי. אדם החי את חייו, הינו אדם שבוחר לממש את חירותו, לקחת אחריות על חייו.

המילה רוח מופיעה גם היא במילה חירות. רוח חופשית, הרוח שעוטפת את החומר, או שנמצאת בקרבו, רוח החיים, רוח הדברים, הרוח שלי כבן אדם, כבת אדם.

"לא קיים מקום שבו אפשר להיות חופשי. קיים רק המקום שלך, והוא המקום היחיד שבו אתה יכול להרגיש חופשי" פרטיציו פאולטי

חג האביב

חג הפסח הוא גם חג האביב. האביב מציין את החדשות הטבע, הפריחה. אביב מסמל התחדשות בכלל; אביב נעוריו – התחדשות ונעורים, אביב העמים – תקופה בה פרצו בארצות רבות באירופה זרמים מהפכניים להשגת חופש מפני השלטון המדכא.

לעיתים אנו חשים נרמסים על ידי האני המדכא שלנו וקשה לנו לחלץ את עצמנו מתוכנו לבדנו. הבחירה בתהליך ליווי אישי היא בעיני סימן ראשוני לשאיפה להתחדשות, ולבחירה להוציא לחופשי את האני שלנו בעזרת איש מקצוע המסייע לנו לנווט את הדרך אל עצמנו ואל חרותינו.

חג הפסח טומן בחובו הזדמנות להתחבר למשמעויות העמוקות של חירות ואביב, לכל מי ומה שאנחנו כיום ולמי ומה שאנו רוצים להיות, במהדורה מחודשת, רעננה וחופשיה.

"כל עוד אדם מסוגל להתחדשות עצמית הוא יצור חי" הנרי פרידריק אמיאל

מאחלת לך ימים ומועדים של חירות, התחדשות, פליאה, שמחה והנאה.

אימון אישי למטופלות פריון

ישנם מצבים שונים בחיים המלווים בקושי ובכאב. ישנם מצבים בחיים שבהם תמיכה היא דבר חשוב, כמעט כמו אוויר לנשימה. אישה שעוברת טיפולי פריון, למשל, חווה תקופה מאוד לא פשוטה, בלשון המעטה. בתקופה זו – הרצופה אי נוחות, קושי פיסי ולרוב גם תקוות וכן אכזבות – כדאי מאוד להכיר את האפשרות לקבל סיוע באמצעות אימון אישי למטופלות פריון.

בשורות הבאות נבין למה חשוב לפנות למאמן או מאמנת (ולרוב ההעדפה היא למאמנת) בעלי ניסיון, בפרט בהיבט של טיפולי פריון. בנוסף, נבין את היתרונות שבשיטה ומה ההבדל בינה לבין טיפול פסיכולוגי ארוך טווח.

מתקדמים בקצב הנכון

שיטת האימון האישי, שפותחה בכדי לתת מענה למקרים שונים של קשיים, מצוקות ותחושה של חוסר מימוש, יכולה לעזור במגוון רחב של תחומי חיים. בדומה לרפואה, שבה ישנם מומחים שונים לתחומי רפואה שונים, גם מאמנים אישיים רבים בוחרים להתמחות בהיבטים ממוקדים, שיש להם בהם עניין מיוחד.

מכיוון שנשים שעוברות טיפולי פוריות מתמודדות עם חוויות אישיות ואינטימיות ייחודיות, ועם קשיים ייחודיים, יש חשיבות רבה לקבלת תמיכה ממי שמתמחה בתהליך של אימון אישי למטופלות פריון. בפרט, כדאי לפנות לאנשי מקצוע בתחום בעלי ניסיון על מנת להבטיח שהאימון יתקדם בקצב נכון ויישא פירות.

דומה אך שונה

חשוב להבין שלמרות שיש הרבה מן המשותף בנשים שעוברות טיפולי פריון, יש גם הרבה מן השונה בכל אחת ואחת. בתהליך האימון, לרבות זה שניתן לנשים השואפות בכל מאודן לאחוז בתינוק משלהן, מתחילים את הדרך בהיכרות עם המתאמנת. לא מדובר על דיון עמוק וארוך, שיכול להימשך על פי שיטות פסיכולוגיות שונות לאורך חודשים ושנים. כאן, התהליך מהיר יותר, כאשר לא רוצים לעבור טיפול לשם הטיפול כי אם להבין "מאין באים ולאן בדיוק רוצים להגיע".

בין היתר, אימון אישי למטופלות פריון:

  • יגע בנקודות החשובות של כמיהה לילד.
  • יגע בקשיים (אם יש כאלה) בתחושה של פגיעה בנשיות, קינאה באחרות, "למה זה מגיע לי".
  • במידת הצורך, תהיה התייחסות לטיפולים ה"טכניים" ה"קרים" מבחינה רפואית, חוסר אמפתיה וראיה של האישה כ"פציינט" ולא כאדם שלם.

חשוב להבין שאצל כל מתאמנת יהיו היבטים שונים שכן כל אחת היא עולם ומלואו. כל אחת מצפה להגיע למטרה אחת תוך כדי התהליך. לכל אחת יש קשיים בוורסיה שונה, כל אחת מתמודדת איתם אחרת והייתה רוצה לקדם היבט שונה.

לעיתים, התהליך ייגע בכלל בקשר הזוגי, שגם לו יש משמעות רבה תוך כדי טיפולי הפוריות. ניתן לבחון קשיי תקשורת, פגיעה באינטימיות, רצון לשפר את היכולת לחלוק ולשתף. בסיכומו של דבר, הבחירה בתהליך אימוני, עם מאמן או מאמנת מנוסים, יוכל לסייע לעבור את התקופה הלא פשוטה הזאת בראש מורם, עם התמודדות אמיתית ויכולת ליצור שינוי פנימי של ממש, שמקרין גם החוצה.