מתי מבצעים הליך גישור?

תהליך גישור ניתן לבצע במצב של קונפליקט או סכסוך בין אנשים, בכל תחום שהוא. ניתן ורצוי לנסות תהליך גישור כאלטרנטיבה ראשונה להתמודדות עם הסכסוך. במידה ותהליך גישור לא צולח ניתן תמיד לפנות להליך המשפטי.

מהו גישור?

גישור היא דרך לפתרון סכסוכים המאופיינת בהידברות ישירה בין הצדדים המסוכסכים, בסיוע מגשר. מגשר הוא איש מקצוע, נייטרלי, שתפקידו לסייע בניהול תהליך ההידברות, בכדי לעזור לצדדים להגיע למצב שהם מגבשים הסכמות לפתרון הסכסוך, אשר מנוסחות בהמשך להסכם גישור. הסכם שיכול לקבל תוקף של פסק דין.

בגישור לא מחפשים אשמים וצודקים, לא מכתירים מנצחים ומפסידים. המטרה להגיע להסכם שכל הצדדים מרוצים ממנו.  בתהליך הגישור המגשר מקיים גם שיחות אישיות עם כל אחד מהצדדים, במסגרתן מנסה לחשוף את האינטרסים האמיתיים של כל צד – מה באמת חשוב לו בהקשר של יישוב הסכסוך. לדוגמא: פעמים רבות אנשים מבקשים פיצוי כספי כדרך לפתרון הסכסוך אך כשמגשר מברר בשיחות אישית מה באמת חשוב לצד מסוים, הוא יכול להגיע להבנה  שמה שחשוב לו באמת זה לא הכסף, אלא הכבוד לדוגמא – ויש דרכים שונות לפצות בנושא הכבוד, לא רק דרך פיצוי כספי.

מתי מומלץ לפנות לגישור?

הגישור מתאים במיוחד לסכסוכים בהם מעורבים אנשים שיש להם מערכת יחסים מתמשכת. אנשים שהיו בקשר כלשהו – עסקי או בינאישי לפני פרוץ הסכסוך ושיהיו בקשר גם לאחר יישובו. הדוגמא הבולטת ביותר בהקשר זה הוא גישור למטרת גירושין. כאשר מדובר בזוג שיש לו ילדים, הוא כמובן ידרש להמשיך בקשר גם לאחר הגירושין, שכן לעולם ימשיכו בני הזוג להיות הורים משותפים לילדיהם.

יחד עם זאת גם לסכסוכים שמקורם בקשר חד פעמי, יש מקום לנסות לפנות לגישור, שכן הגישור הוא תהליך נעים יותר, מהיר יותר וזול יותר מההליך המשפטי.

לסיכום, הגישור הוא אלטרנטיבה יעילה לפתרון סכסוכים, שיכולה להתאים למגוון רחב של סכסוכים ואנשים. בתהליך גישור נמצאים מבחירה חופשית, רק אם כל הצדדים השותפים לסכסוך מסכימים לנסות גישור מתחיל התהליך. גם לאורך התהליך ועד סיומו כל אחד מהצדדים רשאי לבקש להפסיקו, במידה ומרגיש שלא מתאים לו מסיבה כלשהי.

המגשר מאפשר ליצור גשר להידברות מכבדת ומקדמת בין צדדים מסוכסכים, שיכול להוביל לנקודת סיום בדמות הסכם גישור עליו חתומים כל הצדדים, כזה שנותן מענה לצרכים של כולם.

יתרונות תהליך הגישור

לגישור יתרונות במישור האישי והכלכלי.

במישור האישי:

  • התייחסות למערכת היחסים בין הצדדים
  • התאמת הפתרון לצורכי הצדדים הייחודיים – הגישור מכוון את הצדדים לחפש פתרון שיענה על הנסיבות המיוחדות של המקרה שלהם.
  • שליטה בתוצאת הסכסוך – בפתרון ויצירת מחויבות לו. כאשר הצדדים יודעים כי הם הסכימו לקבל על עצמם את הפתרון שגיבשו, יגדלו הסיכויים שיעמדו בהתחייבויות שלקחו על עצמם.
  • השתתפות בתהליך גישור מקנה ,בנוסף לפתרון הסכסוך, גם יכולת לפתרון סכסוכים בעתיד באופן עצמאי.

במישור הכלכלי:

  • פתרון מסוג  win-win  מאפשר לצדדים לצאת ממסלול תחרותי של משחק סכום אפס ובמקומו לחפש פתרון של זכייה משותפת שתספק את שני הצדדים.
  • בנוסף הגישור מאפשר לצדדים לבחון הוספת רווחים נוספים, אשר עד כה לא נתנו עליהם את הדעת בשל הסכסוך.
  • נטרול הסיכון המשפטי – כאשר הצדדים מפקידים את האחריות לפתרון הסכסוך בידי צד שלישי, אין הם יכולים לדעת מה תהיה ההכרעה. לסיכון כזה יכול להיות ערך כלכלי.
  • אלמנט נוסף הוא כאמור יציבות הפתרון המושג בגישור וחסכון בעלויות הנובע מבחירה בתהליך שהעלויות הכרוכות בו נמוכות משמעותית מעלויות פוטנציאליות של הליך משפטי.

כמעט עבור כל סוג של סכסוך ניתן לבצע תהליך גישור, זאת במידה והצדדים כשירים להשתתף בתהליך גישור והביעו את הסכמתם לנסות תהליך זה. יתרונותיו של הגישור רבים הם. הגישור מבוסס על תפיסות עולם המעודדות הידברות ישירה בין צדדים מסוכסכים, לקיחת אחריות על פתרון הסכסוך, והגדלת מרחב האפשרויות לפתרון באופן בו כל הצדדים יצאו מנצחים.

גישור ומחילה

ביום הכיפורים מיחלים למחילה, מבקשים סליחה, סולחים.

הסליחה

סליחה יכולה להיות תהליך פנימי וחיצוני. תהליך חיצוני בדמות דיאלוג בין אדם המבקש מחילה מרעהו.  תהליך פנימי בצורת דיאלוג של אדם עם עצמו, שעשוי לסלוח או לבקש מחילה מאדם אחר, מבלי שאדם זה ישמע ישירות את בקשת המחילה או אפילו מול אדם אדם אשר הלך כבר לעולמו.

הבחירה באי מחילה יכולה להפוך למחלה. כשאדם צובר בתוכו רגשות כעס ועלבון הם עלולים לגדול ולהיות לסוג של פצע פנימי מדמם.

מחילה הדדית

השלמת הליך גישור ניתן לראותה כתהליך של מחילה הדדית, שכן אם הצדדים מסוגלים לגבש הסכם לפתרון הסכסוך ולהביא ליישובו הרי זה סוג של הבעת סליחה אחד כלפי השני, גם אם זו אינה נאמרת במפורש.

לעיתים חלק הכרחי מהגעה להסכם גישור הוא הכרה של הצד הפוגע במעשהו בדרך של התנצלות – זו יכולה להיות ע"י מתן פיצוי לנפגע או בקשת סליחה.

בהליך גישור, הרגע בו אחד הצדדים מגיעה להכרה והבנה שפגע בצד השני, והוא מוכן לומר זאת בקול רם, זהו רגע מרגש ביותר.  שכן במרבית תהליכי הגישור כל אחד מהצדדים מגיע בתחושה נחושה שהוא נפגע מהצד השני, והצד השני צריך לבקש ממנו סליחה ולפצות אותו. בתחילת התהליך, כל אחד מהצדדים משמיע את סיפור הסכסוך מנקודת מבטו. עצם השמעת הדברים בקול רם, בצורה מסודרת ומכובדת, ללא הפרעות, מסייעת לצדדים להתחיל לראות שיש שני צדדים לאותו מטבע, ומשם יכול להפתח צוהר ראשוני להמשך תהליך יישוב הסכסוך.

גישור פנימי

ביום הכיפורים יש הזדמנות לעשות חשבון נפש פנימי ולהסכים לסלוח לעצמי, על דברים שעשיתי לאחרים ועל דברים שעשיתי לעצמי. זהו מן שיח בין אני לאני. אני הנפגע, הכועס, ואני המרוכך, המוחל.

עצם ההסכמה לסלוח, בין אם זה לאחר ובין אם זה לעצמי, יש בה כוח רב, עוצמה, גדוּלה.

"חלשים לעולם לא יכולים למחול. המחילה היא תכונת החזקים" מהאטמה גנדי

היכולת לקבל טעויות, של אחרים ושל עצמי, היכולת לסלוח, יש בה משהו מקרב, מרכך, מרחיב את הלב.

התחלות חדשות

בפרוס השנה החדשה, בואו נשאיר מאחור את הכעסים, את הטענות, העלבונות,  בואו נפתח דף חדש, נקי, לבן, עליו נרשום את סיפורי השנה החדשה.

בואו נבחר להתמודד עם סכסוכים בדרך של הידברות ישירה, של גישור, מתוך כוונה להגיע להסכמה, מתוך הבנה שניצחון משותף הוא הדרך הנכונה, הראויה.

מי יתן וזו השנה החדשה, תיהיה מלאה בסובלנות, איש כלפי רעהו, ואיש איש לעצמו.

"סלחנות לא משנה את העבר, אך מרחיבה את העתיד."  פול בוסה

גישור וישוב סכסוכים

"לי אין בעיה איתו…"

"כולם מסוכסכים איתו…"

"אם לו יש בעיה שילך הוא לגישור, אני לא צריך גישור!"

משפטים מתוך שיחת טרום גישור, שנערכה עם אחד השותפים לסכסוך שכנים.

שיחות טרום גישור

בשיחות אלו יוצרים קשר ראשוני עם כל אחד מהשותפים לסכסוך, על מנת להסביר מהו תהליך גישור, מהם יתרונותיו ומהם ההבדלים בינו לבין תהליך משפטי. בשיחות מזמינים את השותפים לסכסוך להשתתף בפגישת גישור ראשונה (שאינה מחייבת את המשך התהליך).

לרוב, בשיחות טרום גישור, צד אחד מעוניין לנסות גישור והצד השני אינו מעוניין. בשלב זה של טרום גישור מנסים להראות  לצד שפחות מעוניין בגישור, שגם אם הוא חושב שהוא לא מעורב בסכסוך, ושהוא לא אשם, הוא מושפע ממצב הסכסוך ולכן כדאי לו לנסות את הליך הגישור.

גישור ומערכות יחסים מתמשכות

הגישור כדרך להתמודדות עם סכסוכים מתאים מאוד למצבים שבהם לצדדים המסוכסכים יש מערכת יחסים מתמשכת, שתתקיים גם לאחר יישוב הסכסוך. לדוגמה, זוג שהחליט להתגרש צריך גם לאחר הגירושין לקיים מערכת יחסים במידה ובני הזוג הם הורים לילדים משותפים. במקרה כזה הגישור הוא דרך מתאימה לפתרון הסכסוך שכן הוא יסייע לביסוס מערכת יחסים סבירה ומכבדת לאחר הגירושין, ומערכת יחסים זו תאפשר הורות משותפת ראויה. גם סכסוך שכנים הוא דוגמה למערכת יחסים מתמשכת שיש לשמרה וגם במקרה כזה מומלץ הליך של גישור לפתרון הסכסוך.

עשרה דברים על תהליך הגישור עצמו

  •  הגישור הוא תהליך שמשתתפים בו מבחירה חופשית.
  • הגישור הוא תהליך משנה תפיסה: זה לא 'אתה – נגדי' זה 'שנינו יחד' מול 'בעיה משותפת'.
  • המגשר מקשיב לסיפור הסכסוך מנקודת מבטו של כל אחד מהשותפים לסכסוך.
  • המגשר חושף אינטרסים של הצדדים  – מניעים אמיתיים שמהווים בסיס להסכם בהמשך.
  • השותפים לסכסוך מעלים מגוון אופציות לפתרון הסכסוך.
  • הפתרון מגובש בהסכמה.
  • פשרה עשויה להיות פשרע, ולכן שואפים לפתרון בו שני הצדדים מרוויחים, 'מנצחים'.
  • קיימת סבירות גבוהה יותר למימוש הסכם בו השותפים לסכסוך לוקחים חלק פעיל ביצירתו.
  • הגישור הוא תהליך קצר טווח עם עלויות נמוכות ביחס לתהליך משפטי

הסכם גישור יכול לקבל תוקף של פסק דין.

בתהליך הגישור המגשר מסייע ליצירת גשר להידברות מכבדת, עניינית ומקדמת, בין כל השותפים לסכסוך.