ריכזנו פה עבורך מידע חשוב שיעזור לך לקבל החלטה מהי הדרך הנכונה לך, בין אם היוזמה לתהליך גירושין באה ממך ובין אם מהצד השני.

בחירת הדרך בה יתנהל התהליך משמעותית מאוד, במיוחד כשיש ילדים – בכל גיל שהוא, אחת על כמה וכמה אם הם צעירים.

בישראל בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה הם מוסדות המדינה שעוסקים בסכסוכים במשפחה.

חשוב להכיר את המושג "מרוץ הסמכויות". מאחר ופסיקות בית הדין הרבני אינן תמיד זהות לאלו של בית המשפט לענייני המשפחה, הבחירה במקום בו יתבצע התהליך – הערכאה שתפסוק בסופו של דבר, עשויה להיות קריטית לתוצאותיו. מסיבה זו עורכי דין המייעצים לאנשים המעוניינים להתגרש, מנחים אותם להגיש בהקדם האפשרי תביעה בערכאה הנראית להם עדיפה, בטרם יקדים אותם בן זוגם. בדרך כלל בית הדין הרבני עדיף לגברים, ובית הדין לענייני משפחה עדיף לנשים.

החל מיולי 2016 נכנס לתוקפו חוק חדש בנוגע לסכסוכי משפחה, החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, לפיו:

  • פנייה של מי מהצדדים לבית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה לפתיחת הליך גירושין נכנסת באופן מידי לתקופת הקפאה למשך 45-60 יום. במהלך תקופה זו הצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע של בית המשפט ל 4 פגישות עם עובדת סוציאלית. הפגישות נקראות פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום). ישנה חובת נוכחות של שני הצדדים בפגישות אלו.
  • בתום הפגישות יחידת הסיוע ממליצה על אופן המשך הטיפול בסכסוך.
  • בתום 10 ימים ממתן ההמלצה של יחידת הסיוע, בני הזוג צריכים לקבל החלטה על המשך התהליך, ישנן שתי אפשרויות:
    • הליך משפטי – מתקיים כאשר אחד הצדדים בוחר באופציה זו.
    • תהליך גישור (הליך חלופי להליך המשפטי) – במידה וני שני הצדדים בוחרים באופציה זו.

בחירה בהליך משפטי

  • לאותו צד שהכריז על בחירתו בהליך משפטי זכות קדימה של 15 יום להגיש תביעה לבית המשפט או לבית הדין הרבני, לפי בחירתו.
  • מדובר בהליך מורכב ויקר מאד, בו כל צד מיוצג ע"י עורך דין, שרואה לנגד עיניו בעיקר ניצחון על הצד השני.
  • ההליך המשפטי אורך בין מספר רב של חודשים למספר שנים, תלוי במורכבות התיק, ובדרך התנהלותם של הצדדים.
  • בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני מקיים כמה דיונים ראשוניים בהם בודקים את המחלוקות בין הצדדים, נותנים צווים זמניים והחלטות ביניים ומנסים להביא את הצדדים להסכם.
  • לאחר הליכי הביניים, ואם לא הושג הסכם, נקבע מועד להוכחות ולאחר מכן ניתן פסק דין על סמך כל הממצאים והראיות בתיק.
  • הליך ההוכחות הוא לב התביעה. לקראת ישיבת ההוכחות בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, מגיש כל צד תצהירי עדות ראשית מטעמו, וכן מטעם העדים אותם הוא מבקש להעיד.
  • בישיבת ההוכחות נחקר כל עד, כולל בעלי הדין עצמם על ידי עורך הדין של הצד שכנגד בחקירה נגדית. מדובר בהליך שיכול להתפרס על פני ישיבות רבות עד לסיום חקירת כל העדים בתיק.
  • בסיום הליך ההוכחות קובע בית המשפט לענייני משפחה/בית הדין הרבני, את המועד בו כל אחד מהצדדים צריך להגיש סיכומים. הסיכומים הינם מסמך משפטי בו מוסבר כיצד הוכחת את גרסתך לכתב התביעה או לכתב ההגנה וכן מובאות כל האסמכתאות המשפטיות התומכות בגרסתך.
  • לאחר ששני הצדדים הגישו סיכומים, ניתן פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה / בית הדין הרבני.
  • כאשר בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני נותן החלטה ומי מהצדדים רוצה לשנותה, יש רק דרך אחת לעשות זאת: הגשת בקשת רשות ערעור או הגשת כתב ערעור (לפי העניין) לבית המשפט המוסמך.

בחירה בתהליך גישור

לאחר ששני הצדדים הכריזו על רצונם בתהליך גישור חלופי להליך המשפטי, תיקבע תקופה של עיכוב הליכים הדדי. במהלך תקופה זו יפנו בני הזוג למגשר לפי בחירתם. בסוף הליך הגישור, במידה ובני הזוג יגיעו להסכם, הם רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין המוסמך על מנת לתת תוקף של פסק דין להסכם. במידה ובמהלך הגישור אחד הצדדים יבחר להפסיק את הגישור, המשך הטיפול בסכסוך יהיה בהליך משפטי רגיל.

בחירה עצמאית בגישור כצעד ראשון, לפני פניה לבית משפט או בית דין רבני

בחירה מהירה בהליך משפטי כאופציה ראשונה ע"י אחד הצדדים (מירוץ הסמכויות), מעצימה את הקושי הרב הקיים ממילא סביב הליכי גירושין. כל זאת מעצם היותם של בתי הדין והמשפט גופים פורמליים ועמוסים שאינם פנויים לתת מענה אישי, מדויק ומותאם לכל משפחה.

מאחר וכיום גם בתי הדין ובתי המשפט מעודדים גירושין בדרך הגישור, ומחייבים ניסיון הידברות לפני הליך משפטי (פגישות המהו"ת), מדוע לא להימנע מאיבוד השליטה בתהליך ומכניסה לא הכרחית למערבולת ההליך המשפטי ע"י בחירה לנסות ראשית באופן עצמאי את  דרך הגישור.
יש לציין שבחירה באופציית הגישור, לפני פניה כלשהי לבית משפט/בית דין, משאירה בידיכם את הקצב, החיסיון והאפשרויות המתאימות לכם, למען תקשורת טובה ועתיד טוב לילדכם.

 

  • Hidden