אתגר האושר
"לא מרגיש שהעבודה עושה אותי מאושר"
"רוצה להרגיש שמח"
"רוצה ליהנות"
"מה באמת רוצה?"
"מה עושה לי טוב?"
אלו הם ציטוטים מתוך דברי גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, בתחילת תהליכי אימון אישיים.
מאיפה מתחילים לכתוב על מילה כה מוכרת אך כל כך לא טריוויאלית?
מה אומרים עוד על רגש זה שכל-כך הרבה מדברים עליו, עוסקים בו, כתבו עליו?
האם בחיבור המילים 'אתגר' ו'אושר' יש משהו המניע לפעולה? מרמז על מסע? תהליך? או אולי משהו רגעי, פסגה שכובשים, אחריה נחים עד האושר הבא?
קראתי ציטוטים רבים בנוגע לאושר, שמרתי לי רבים מהם שאהבתי והתחברתי אליהם, ולבסוף סימנתי את השניים הבאים, המתארים בעיני הכי במדויק, לעומק ובפשטות מהו אושר.
מנקודת מבט אחת…
"האושר הוא כלי דק ונדיר, מעין אגרטל סיני. המעטים שהגיעו אליו חצבו או גילפו אותו תו לתו במשך שנים, איש איש בצלמו ובדמותו, איש איש על-פי מידותיו, אין אושר דומה לאושר, וביציקת אושרם הטמיעו גם את ייסוריהם ועלבונם, כמזקקים זהב מעפרו." עמוס עוז
ומנקודת מבט נוספת…
"משול האושר לפרפר, אשר ברודפך אחריו הוא תמיד מעבר ליכולת השגתך ואילו ביושבך שליו יש והוא חג ויורד עליך." נתנאל הותהורן
'אתגר האושר' ואימון אישי
האם בצירוף המילים 'אתגר האושר' יש משהו מן החדש? אולי קריאת תגר על היגדים אחרים שנאמרו על האושר? על אמונות שונות שאנשים מחזיקים בנוגע לאושר?
אתגר האושר הוא בעיני מינוח שמשלב בין דברים רבים, האושר לא עומד עוד בפני עצמו, בודד במערכה, נשגב, עליון, אלא צועד יד ביד עם מילה מכובדת נוספת: אתגר.
ואתגרים יש לנו הרבה בחיים…וסדר ההתמודדות עם האתגרים השונים, משתנה מאדם לאדם. יש אנשים שצריכים להרגיש בטוב עם עצמם, להיות מאושרים כדי להצליח לממש את עצמם בעבודה, בזוגיות ובשאר תחומי החיים, ויש אנשים שאצלם זה בדיוק ההפך – הם צריכים ראשית להגשים את עצמם בקריירה, בזוגיות ורק אז מרגישים מאושרים, ויש כאלו הנמצאים במקומות שונים על פני סקלה זו.
אתגר האושר מציין סוג של שאיפה אנושית טבעית – שכן מי לא רוצה להיות מאושר? וגם מצב הוויתי, זוהי אולי המהות העמוקה, שעומדת בבסיס פנייתם של אנשים לאימון אישי, ואולי בעצם מהות החיים.
יש המגיעים לאימון אישי ומגדירים במפורש את הרצון להרגיש יותר מאושר כחלק ממטרות האימון ויש כאלו שהמילה אושר אינה מופיעה מפורשות ברשימת המטרות, אך נמצאת חבויה בתוך תחומי חיים כאלו או אחרים, בהם האדם לא חש מספיק בטוב במציאות חייו הנוכחית ושואף לשינוי שיטיב את הרגשתו.
אפשר גם להחליף את סדר המילים ולומר ש'האושר מאתגר' – מאתגר להשיגו, לזהותו, להיות בו לאורך זמן, לשמרו ואף להגדילו למרות נסיבות החיים המשתנות ואתגרי החיים המתחלפים. וזוהי סוגיה נוספת עליה ניתן לעבוד באימון אישי. החיים של כולנו רצופי עליות וירידות, חלקן גדולות ומשמעותיות, חלקן מתונות יותר אך עדיין מורגשות. באימון אישי מחזקים יכולות אישיות ורוכשים כלים נוספים שמסייעים לקצר ולמתן את תקופות הירידה, המאופיינות בהפחתה בתחושת האושר לעיתים עד כדי היעלמותו כמעט לגמרי. ככל שלומדים להתמודד בצורה טובה ומהירה יותר עם הירידות כך ניתן לחזור מהר יותר לעליות.. לחוש מחדש תחושות של אושר, ולהמשיך את המסע בדרך לפסגה הבאה, בדרך אל האושר. אני מאמינה שהדרך לכל פסגה של אושר רצופה בנקודות ציון שונות בדרך – חלקן מאושרות, אחרות מתסכלות ויש עוד כאלו ואחרות. והרי איך ניתן לחוות את עוצמתו של האושר אם לא דרך חוויות של העדר אושר? בעיני אחרי כל פסגת אושר יכולה להתגלות במעורפל הפסגה הבאה… אשר הגשמתה היא עליית מדרגה נוספת בדרך האושר – דרך שטומנת בחובה מטרה נעלה והוויה עמוקה כאחד.
האם באימון אישי ניתן למצוא את הדרך אל האושר?
בעיני אימון אישי הוא תהליך שעוסק בצורה ישירה או עקיפה בפיצוח 'אתגר האושר'. בדומה לפיצוח אגוז – בתחילה שוברים לכמה חתיכות גדולות, ולאחר מכן מוציאים מכל חתיכה את חלקי האגוז הקטנים הניתנים לאכילה. אימון מתחיל מברור ובחירה של תחומי החיים בהם רוצים להיות במקום טוב יותר בסוף תקופת האימון – פיצוח ראשוני לחתיכות גדולות… לאחר מכן עוברים להגדיר מהן המטרות הספציפיות שרוצים להגשים תחת כל תחום ותחום… הגדרת חלקי האגוז הקטנים שאכילת כל אחד מהם עריבה לחיכנו ואכילת כולם בצורה נינוחה וזהירה גורמת לנו להרגיש שבעים יותר, או באנלוגיה לתהליך אימון שלמים יותר, מסופקים יותר, מאושרים יותר.
האושר אינו פאזל של 50, 100 או 5,000 חלקים שמצרף אחד ויחיד שלו יוצר את תמונת האושר המנצחת. הוא אולי דומה יותר למשחק של דוקים – שמתפזרים לכל עבר, ומשימתנו בעדינות, בתשומת לב, בזהירות, תוך תכנון מוקדם וראייה לעתיד לאסוף אחד אחד בדרך אל הניצחון – אל האושר. ולאחר שאספנו את כולם, אנחנו מפזרים אותם שוב… בוחנים, מנסים, אוספים וחוזר חלילה..
אימון אישי אינו מתכון לאושר, או נוסחת קסם לחיים מאושרים. אימון אישי מסייע לזהות מה גורם לנו אושר וכיצד לפעול להגשמת הדברים הגורמים לנו לתחושה טובה יותר, תחושה של אושר. אימון עוסק במנות הגדולות של האושר – איפה ומי אנו רוצים להיות בעתיד בתחומי החיים הגדולים (קריירה, משפחה וכו'), כמו גם במנות הקטנות של האושר – אלו פעולות ברמת היום יום, השבוע, החודש – אם נגביר אותם נרגיש נעים יותר עם עצמנו, נחווה רגעים של אושר. רגעים קטנים כגדולים יכולים לגרום לנו אושר רב.
אני מאמינה שאדם הבוחר להתאמן ומחויב לתהליך, רואה באושר – אתגר,
אני מאמינה שאדם הבוחר להיות מאמן, יכול לסייע לאנשים להתמודד עם אתגר האושר,
אני מאמינה שתהליך אימון אישי, הוא מסע משותף ומאתגר של שני אנשים הבוחרים לעסוק באתגר האושר.
אז איפה נמצא האושר בחייך? האם האושר משול בעיניך לפרפר? או לכלי דק ונדיר? אולי גם וגם? ואולי למשהו אחר?