אימון ותנועה
מי שבוחר לעבור תהליך אימון בוחר להיות בתנועה; להניע את עצמו ואת חייו לעבר כיוונים רצויים לו.
תהליך הוא בהגדרה עניין של תנועה, מסתתרת בו המילה הלך.. יש לו התחלה, אמצע וסוף – המתאמן נע לאורכו, ממצב נוכחי אל עבר מצב רצוי.
אימון היא גם מילה שחובקת בתוכה תנועה, שכן אימון מסמל פעולה, מאמץ, תזוזה, הפעלת שרירים מסוגים שונים.
אימון ותנועה אינטנסיבית
לעיתים אנשים מגיעים לאימון כי חשים תנועה רבה מידי בחייהם; עשייה מאומצת לאורך זמן, ריבוי תפקידים ומשימות, ותחושה כאילו נמצאים 24*7 בסרט פעולה, סרט בו הם השחקנים הראשיים. במקרים כאלו אחת המשימות האימוניות היא למצוא דרך לאזן את התנועה, לשלב מנוחה והרפייה בין ובתוך התנועה. בתחילת תהליך אימוני המתאמן מתבקש להגדיר על אלו תחומי חיים רוצה לעבוד, אנשים מסוג זה יגדירו לרוב את ה"פנאי" כתחום בו רוצים לטפל. האתגר הוא להצליח לייצר לעצמם פנאי בתוך כל התנועה הסוחפת.
לעיתים מתאמנים מתארים תחושה של הימצאות בלופ, בסוג של סחרור תנועתי שאין ממנו מוצא. אנשים כאלו חשים שרצים ורצים אך נשארים במקום; שנמצאים בתנועה אך לא מגיעים לשום מקום חדש. כדי להצליח לצאת ממצב כזה צריכות להיות מטרות ברורות, חייבת להיות בהירות לאן בדיוק רוצים להגיע. תהליך אימון מתחיל כאמור בהגדרת התוצאות הרצויות לתהליך האימון כולו. קיום מטרות אלו מסייע לאדם להחלץ מהלופ ולהתחיל לנוע לעבר המטרות.
אימון והעדר תנועה
יש גם מתאמנים שמגיעים לאימון עם הרגשה שתקועים במקום, שאין תנועה בחייהם. ממקום זה, השאיפה שלהם היא לייצר תנועה, להגביר את העשייה והפעילות בחייהם, להגדיר שינויים שרוצים לחולל. גם במקרים אלו ניסוח מטרות מדויקות מאפשר את סלילת הגשר מהמקום בו נמצאים, דרך התנועה לה מיחלים, לעבר המקום החדש בו שואפים להיות. לעיתים תחושה של העדר תנועה נובעת מהקושי לקבל מציאות בה התנועה וההתקדמות הן איטיות.
"אל תפחד מזה שאתה מתקדם לאט, יש לפחד רק מעמידה במקום" פתגם סיני
תנועה ובודהיזם
תפיסת העולם הבודהיסטית אומרת שכל רגע נתון הוא יחיד ומיוחד ושונה ממשנהו. לכן בני אדם נמצאים כל הזמן בסוג של תנועה גם אם הם לא חשים זאת. כמו הרבה דברים תנועה נכונה היא עניין של מציאת המינון המתאים. כל אדם, כמו כל רגע, הוא יחיד ומיוחד, ונכונה לו תנועה מסוג אחר, בעוצמה אחרת, במקצב אחר. המאמן צריך ללמוד את המתאמן, להיות קשוב לו ולנוע יחד איתו לעבר העתיד הרצוי לו. לנוע תוך כדי שהוא מושך אותו מעלה, מותח אותו במידה הנכונה – גורם לו לאתגר את עצמו לא פחות מידי וגם לא יותר מידי, אלא ברמה כזו שתיווצר תנועה שמניעה את אותו מתאמן קדימה בקצב הנכון והמדויק רק לו.
בסיום אימון אנו בוחנים יחד את התנועה שהתרחשה לאורך התהליך – ישנן תנועות מסוגים שונים: תנועה של עשייה תכלס, מטרות קונקרטיות ופעולות שהמתאמן לקח על עצמו להשלים ולהגשים, ויש תנועה של הוויה – שיפור איכות החיים הכללית, תחושת הרווחה ושביעות הרצון בחיים. בעיני אימון שמכוון לשני סוגי התנועות הללו הוא כזה שמאפשר לאדם לראות את עצמו כמכלול, ולקדם את עצמו בווקטורים שונים ומקבילים אל עבר היותו אדם שלם אחד שפועל וחי בהרמוניה ובתנועה נכונה.
"האם תוכל לומר לי, בבקשה, איזו דרך עליי לבחור מכאן?"
"זה תלוי רבות במקום אליו את רוצה להגיע," אמר החתול.
"לא אכפת לי כל כך" – אמרה אליס
"אז לא משנה לאן תלכי," אמר החתול
"כל עוד אני מגיעה למקום כלשהו, זאת אומרת" הוסיפה אליס בתור הסבר
"הו, אין כל ספק שתגיעי לאנשהו," אמר החתול, "בתנאי שתלכי זמן ארוך מספיק"
מתוך הספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות